גזר דין בתיק ת"פ 5951-06-11

רקע

1.         הנאשם הורשע, כהודייתו, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, (להלן: " החוק"); כניסה למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה,  לפי סעיף 406(א) לחוק וגניבה, לפי סעיף 384 לחוק.

2.         מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 20.4.11, נכנס הנאשם ביחד עם אחרים אל בית המתלונן במטרה לגנוב את רכושו, לאחר שקשר קשר לעשות זאת. מעשי הנאשם בוצעו על רקע עזיבת המתלונן את ביתו, הצפי שיחזור רק למחרת היום ומסירת מפתחות ביתו, בין היתר, לנאשמת 1.

בשעה 00:07 לערך, עזב הנאשם את בית המתלונן ובהמשך, בשעה 01:13 לערך, שב ונכנס אליו ביחד עם אדם נוסף והוסיף והתקשר לאדם אחר ביחס למהלך הפלילי המתוכנן.

אחרים הצטרפו אל הנאשם ונגנבו מבית המתלונן פריטי רכוש בדמות סכום של 6,000 ש"ח, שני מחשבים ניידים, מכשיר איתור לווייני (GPS), מצלמת וידאו, תכשיטים, שני שעונים ומתנות שונות.

3.         הנאשם יליד 1979 ובעברו 7 הרשעות וגמר דין בגין עבירות רכוש מסוג פשע ועוון, אלימות, בריחה ממשמורת חוקית, סמים מסוכנים מסוג פשע ועוון, מסירת ידיעות כוזבות, מרמה ושיבוש הליכי משפט. הנאשם ריצה שלושה עונשי מאסר בני 3-30 חודשים.

עתירות הצדדים

4.         הצדדים הגיעו להסדר דיוני שכלל תיקון כתב האישום, הודיית הנאשם והגבלת המאשימה לרף עליון של 18 חודשי מאסר בפועל, תוך שהוצגה הסכמה למאסר מותנה, פיצוי בסכום של 5,000 ש"ח וחילוט סכום של 7,500 ש"ח. הסנגור הותיר אפשרות טיעון פתוח לעניין רכיב המאסר.

5.         ב"כ המאשימה עתרה לאמץ את ההסדר כדי עתירתה. הודגשה חומרת המעשים, התכנון שקדם להם, מידת פגיעתם במתלונן ובחברה בכללותה והצורך בענישה מרתיעה.

6.         ב"כ הנאשם עתר להסתפקות בימי מעצרו של הנאשם, העצור מזה כ- 8 חודשים במסגרת תיק זה. הודגשו נסיבות חייו של הנאשם, גילו, היותו אב לשני ילדים והולדת האחרון במהלך מעצרו זה. עוד הפנה הסנגור להודיית הנאשם המשקפת נטילת אחריות ולחלקו המינורי בעבירות נשוא כתב האישום, על העדר היכרות מוקדמת בינו לבין המתלונן.

עוד ציין הסנגור כי משנת 2004 ועד לאירוע נשוא כתב האישום לא נפתחו כנגד  הנאשם תיקים נוספים וכי יש במעשי האישום משום מעידה בעבורו. בנוסף, הודגשו מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם ועתירת המאשימה להשתת 6 חודשי מאסר לריצוי על דרך עבודות שירות בעניין של הנאשם 2, שחלקו היה דומיננטי במעשי האישום.

            שני הצדדים הפנו לאסמכתאות בתימוכין בעתירותיהם.

7.         הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה והביע צער על מעשיו.

הוגש מכתב מאת אשתו של הנאשם (נ/1), בו מתואר כי השניים נשואים מזה 5 שנים ומנהלים אורח חיים נורמטיבי. הודגשו מצבה הכלכלי הקשה של המשפחה וכן הצער שהביע הנאשם והבטחותיו החוזרות במהלך מעצרו כי לא ישוב לסורו.

דיון וגזירת דין

8.         בענייננו, התנהגות הנאשם גרמה לפגיעה קשה בזכותו היסודית של המתלונן בקניינו. הנאשם חבר לאחרים לשם פגיעה זו ונכנס לבית המתלונן פעם אחר פעם על מנת לגנוב את רכושו שלא הושב לו.